מחשבות - מה המשמעות של להיות אנושי


האם אי פעם חשבתם ברצינות על השאלה הזאת. מה המשמעות של קיומינו כבני אנוש. כבני אדם? 

כולנו הרי קונים מוצרי חשמל ואלקטרוניקה לבית מפעם לפעם. האם פעם שאלתם את עצמכם מה משמעות הטלויזיה, המחשב, התנור?. בטח שלא. כי התשובה ברורה לנו. הרי כל מוצר כזה מגיע עם חוברת הפעלה ואנחנו, לאחר קריאתה, יודעים איך להפעילו, ממה להיזהר, מה לעשות ומה לא לעשות. וכמובן שאנחנו יודעים בוודאות, לָמָּה וּלְמָה אותה טלויזיה לדוגמא, תוכננה, מה רצה המתכנן, פחות או יותר איך יוצרה, מה תפקידה, מה ערכה ומה משמעותה עבורנו. הרי לא ננסה לבשל ארוחת צהריים על הטלויזיה ולראות חדשות עם התנור.

ומה בהקשר לעולם החי או הצומח? גם כאן אנחנו די סגורים לגבי המשמעות והערך של כל החי והצומח שמסביבנו. חלקם כאן לשרת את בני האדם, חלקם לקיים את "מעגל החיים" המפורסם וחלקם כמו חולדות וג'וקים סתם בכדי לאמן את יכולות הצעקה שלנו ולבחון את גבולות הפחד שלנו. אנחנו יודעים גם שערכם של החיות השונות הנו יחסי וכתלות בקרבתם אלינו, תרומתם וכדומה..

ואנחנו, כולנו, בני האדם – "מוצרים" מורכבים פי מליארד מכל טלויזיה, מחשב או תנור ונראה ששונים לגמרי מכל עולם החיות, האם אנחנו יודעים מי אנחנו? מאיפה באנו? מה תפקידנו? מי תיכנן ובנה אותנו? האם מישהו עשה זאת או האם זאת יד המקרה?. אם מישהו, מיהו? האם ניתן להגדירו? מה הוא רצה? על מה חשב? האם השאיר גם לנו חוברת הפעלה? האם נטע בנו ערך, משמעות?.

ואם זאת יד המקרה – אז מה אנחנו? האם סה"כ "קופים עם מכנסיים"? צבר של אטומים חסר משמעות? תוצאה מקרית של זמן + חומר + מזל? ומה מגדיר את ערכינו? מספר הלייקים או העוקבים שיש לנו באינסטגרם?, כמות הכסף שיש לנו בעו"ש?, צבע עורנו? התואר או הדרגה שלפני שמנו? האם ערכינו גבוה מזה של הכלב, החתול, הדג? הרי גם הם צבר של אטומים. בדיוק כמונו.

ואם זאת יד המקרה - למה כל חיינו אנחנו מחפשים אהבה, צדק וגם את הטוב בעולם פיזיקאלי ללא משמעות. האם בעולם ללא מים, תושביו היו צמאים?. ולמה כבר מנצח נצחים אנחנו הופכים את השאלה הזאת על משמעות האדם, הלוך והפוך כאילו היתה איזושהי חביתה או המברוגר על מחבת אך בעוד הם מגיעים לסיום הטיגון והאכילה, נדמה ששאלה זאת לעולם לא מצליחה בכך. האם אי פעם ראיתם את הכלבים מתכנסים להם לדון על "מה משמעות הכלב בעולם מלא חתולים". או האריות בכדי לדון בשאלה "האם האנטילופה סובלת לפני שאנחנו אוכלים אותה". לא. זה רק אנחנו. עוסקים בשאלות הקיום שלא נותנות לנו מנוח.

ואנחנו הישראלים, היהודים ואלו ששכחו להיות כאלו לדברי חלק ממנהיגנו – מי אנחנו? האם אנחנו מיוחדים? האם אנחנו נבחרים? טובים מיתר האנושות? למה נראה שכל העולם שונא אותנו? האם האנטישמיות היא רציונלית או מקורה אחר? האם אלוהים, כן, זה שלנו, בכלל קיים? ואם קיים – האם הוא דתי? האם הוא חרדי? או אולי היהדות הארצית היא מראה של מה שאלוהים חשב עליה והורה לנו או שהיא בכלל נחטפה לנו בשלב מסוים בזמן שיָשַׁנּוּ? כי נראה שכשמדובר על כל השאלות הללו, שאלות של זהות ומשמעות, אנחנו במצב שינה תמידי.

ומה הסיפור הזה עם העגלה המלאה וזאת הריקה? האם זאת המלאה, היא באמת מלאה ברוח? אבל הרי רוח לא שוקלת. אז למה היא כל כך כבדה, עגלה זו? שגם רוב הציבור החילוני נדרש "לשים יד" ולגרור אותה עם עבודתו ומיסיו על מנת שתוכל להמשיך ולהתגלגל במעלה ההיסטוריה היהודית בדרך לשום מקום, ולפעמים, בדרך, גם לדרוס את מושכיה ודוחפיה כתלות במספר המנדטים שקיבלו בעלי אותה עגלה.

אז זהו שלא. זאת לא רוח. משקלה כבד מפני שאת אותה רוח שאיפינה את הקשר בין האל לאדם הראשון וחוה, לאברהם, למשה, לדוד המלך, לנביאים, החליפו בעליה במאות מסורות, מצוות ומנהגים מתוצרת האדם. ובמסננת החרדית הזאת היתוש נעצר אבל הגמל עבר. והעגלה כבר כבדה מידי ויקרה מידי בכדי שהעם היושב בציון יסחוב אותה בעזרת זיעתו, ארנקו ודמו. מספיק. זה הזמן שבעלי העגלה ייקחו עליה אחריות בלעדית לפני שכולנו נירמס תחת ארבעת גלגליה שהם הצדקנות והחוכמה בפני עצמם, השחיתות והכסף, ההלכה והכפייה. הפוך לגמרי מכל מה שהמקרא מבקש מאיתנו.

ואתם החילונים – מה חשוב עבורכם? על מה ועבור מה שפכתם ועדיין שופכים דם כה רב? מה קדוש עבורכם? על מה לא תתפשרו? על מה תגידו "עדיף להיות צודק מאשר להיות חכם" ולא תמיד ההיפך? כאילו הצדק, האמת והחוכמה הן דיכוטומיה ואנחנו צריכים תמיד לבחור בניהם. מהו המגדלור שלכם המצביע על משהו קבוע ולא משתנה בעוד אתם נסחפים באוקיינוס החיים הסוער והפוסט מודרני בו הכל יחסי ובו כל אור מזדמן וזמני יכול לשמש כמגדלור לרגע ואכן משמש ככזה באין צפון ובאין מצפן? מה הם היסודות שעליהם בנוי לטעמכם הבניין היהודי. הישראלי? למי ולמה תאמינו, להבטחות הבחירות למינהן שלעולם לא מקויימות או לההבטחה הנצחית שמתקיימת עד היום? מהו הארוע החשוב יותר עבורכם, מכירת 'מובילאיי' או יציאת מצריים? האם אתם סומכים רק על וויז שיינווט ויביא אותכם לחוף המבטחים? ומה תענו לילדכם כשישאלו אותכם מה המשמעות של להיות יהודי? מה משמעות האדמה הזאת? מהי משמעותה של ירושלים?.

אולי בכלל קיימת דרך אחרת. לא חרדית ודתית ולא חילונית. דרך שלוקחת מכאן ולוקחת מכאן. דרך שמציבה תמרורים אבל את התמרורים הנכונים במקומות הנכונים, דרך שמציעה להולכים בה גם משמעות, גם תשובות לכלל או לרוב השאלות, גם הגדרות אובייקטיביות בעולם מבולבל וסובייקטיבי, גם חוויה להולכים בה וגם שבסופה נוכל להבין, ולהבין הכל.


בהחלט הרבה שאלות. כולן רלוונטיות, כולן חשובות. כולן קיומיות באופן כזה או אחר. כולן מגדירות את העונה עליהן.

אך לא נוכל לענות על כל השאלות החשובות הללו ועוד המון, מבלי לברר בכנות וללא דעות קדומות, אותן טען פעם פרופסור אלברט איינשטיין, שקשה לפרק יותר מאשר לפרק אטום, ולנסות ולענות על השאלה הכמעט ניצחית - "מה מסביר טוב יותר את המציאות סביבנו – תפיסת העולם האמונית או תפיסת העולם החילונית". התשובות לכל השאלות שנשאלו כאן ועוד רבות אחרות כגון - למה יש משהו במקום כלום, מהו מקור היקום, משמעות החיים, מקור החיים, מקור המוסר - מגולמות בתשובה לשאלה החשובה הזאת. ואין לתאר ולהגזים בקשר לחשיבות התשובה על שאלה זאת על חיינו כפרטים וכחברה. כאנשים וכעם. 

כאן בדיוק נכנסת האפולוגטיקה לפעולה – מהי האפולוגטיקה?

מקורה של המילה הנו מיוונית עתיקה ופירושה הוא "הגנה על עמדה צבאית". במובנה המודרני, ניתן לתרגם את המילה ל"הגנה על תפיסות עולם". בדרך כלל בהקשר לשאלה – האם אלוהים קיים או תפיסת העולם החילונית היא הנכונה?. כלומר, האפולוגטיקה עוסקת יותר בהיבטים פילוסופיים, קיומיים, מהותיים בכדי לענות על השאלות שמולן היא מתמודדת ולא נכנסת לעומקם של שאלות ו"פילפולים" מדעיים ו/או דתיים בכדי להוכיח את טיעונייה. האפולוגטיקה מעלה טיעוני בעד ונגד ואנחנו, כשופטים או חבר מושבעים נידרשים לקחת החלטה. אך היופי שבדבר הוא שהאפולוגטיקה פונה בעיקר לשכל הישר וללוגיקה ובשני המרכיבים הללו אנחנו מצוידים כולנו. מי יותר ומי פחות. כך שלא צריך להיות פרופסור או רבי או בעל כל תואר אחר בכדי להבין את טיעוניה. אה. על מנת באמת להשיג את מירב הכנות המחשבתית, אנחנו כן נידרש להסרה, אפילו אם זמנית, של דעותינו הקדומות כפי שרמז על כך פרופסור אלברט איינשטין.

לתפיסת עולם מוטעית אין שום ערך והיא מכבידה על המחזיק בה, אך בעיקר על סביבתו, וסביבתו היא החברה בה הוא חי. במירוץ השליחים הארוך של החיים, מול היריבים צמאי הדם שמסביבנו, ראוי שנעביר את המקל הנכון וכזה שלעולם לא ייפול, לילדינו ולדורות הבאים וכך נחזק אותם ואת החברה בכלל. כי לנו כיהודים וכישראלים אין את הפרווילגיה להפסיד במירוץ זה.

אם אתם מעוניינים לדעת יותר, להרחיב את עולמכם ואופקיכם, אם אתם מחפשים תיקווה ומשמעות אחרת ממה שהורגלתם לחשוב שהם עבור חייכם, אם אתם רוצים להיות בטוחים בתשובה שתתנו לידיכם אם וכאשר ישאלו אותכם - "מי אנחנו?" אז אנא צרו קשר. יש תשובות לשאלות הללו. לא תמצאו אותן לא בחילוניות העיוורת ולא באמונה העיוורת. אבל אם אתם כאן, אם אתם מחפשים תשובות, אם אתם אנושיים אזי אתם בהחלט מצויידים בכלים המתאימים בכדי למצוא אותן.